האקדמיה ללשון העברית - טווח של מספרים נכתב בעברית מימין לשמאל, על פי כיוון הכתיבה הרגיל בלשוננו. למשל: בשעות 14:00–15:00, בשנים 1985–1991, עמ' 24–37. שאלת כיוון הכתיבה בתמרורים הגיעה בעבר (
![האקדמיה ללשון העברית on Twitter: "אחת ועוד אחת = שתיים מספרים סתמיים אשר אינם מונים שם עצם מסוים – יש להביע בלשון נקבה: בוורלי הילס 90210 – תשעים מאתיים ועשר (-) ג'יימס האקדמיה ללשון העברית on Twitter: "אחת ועוד אחת = שתיים מספרים סתמיים אשר אינם מונים שם עצם מסוים – יש להביע בלשון נקבה: בוורלי הילס 90210 – תשעים מאתיים ועשר (-) ג'יימס](https://pbs.twimg.com/media/DfjdzDpWkAA5v2n.jpg:large)
האקדמיה ללשון העברית on Twitter: "אחת ועוד אחת = שתיים מספרים סתמיים אשר אינם מונים שם עצם מסוים – יש להביע בלשון נקבה: בוורלי הילס 90210 – תשעים מאתיים ועשר (-) ג'יימס
האקדמיה ללשון העברית on Twitter: "חשוב לדעת כי טווח של מספרים נכתב בעברית מימין לשמאל, על פי כיוון הכתיבה הרגיל בלשוננו. למשל: בשעות 14:00–15:00, בשנים 1985–1991, עמ' 24–37. אפילו בית המשפט העליון
![האקדמיה ללשון העברית on Twitter: "✓ פסוק טז ולא פסוק ט"ז – באותיות המשמשות לציון מספרים בעיקר של פרקים, פסוקים, עמודים וכדומה אין צורך לשים גרש או גרשיים – מומלץ לכתוב: פרק האקדמיה ללשון העברית on Twitter: "✓ פסוק טז ולא פסוק ט"ז – באותיות המשמשות לציון מספרים בעיקר של פרקים, פסוקים, עמודים וכדומה אין צורך לשים גרש או גרשיים – מומלץ לכתוב: פרק](https://pbs.twimg.com/media/EdRsFQ6WkAAZxXx.jpg)